הידרוקולואיד הינו שם משפחה לקבוצת חבישות סטריליות המכילות קרבוקסי מתיל צלולוז וחלקן מכיל פקטין וג'לטין, ההרכב הסופי וכמותו של כל מרכיב משתנים בכל חבישה הידרוקולואידית בהתאם ליצרן.
תכשירים הידרוקולואידים זמינים הן בצורת יריעות והן כתכשירים הניתנים למריחה. לצורת היריעה ציפוי פנימי הידרוקולואידי וציפוי חיצוני הידרופובי (דוחה מים), הציפוי החיצוני אינו חדיר למים גזים וחידקים.
לאחר שהחבישה ההידרוקולואידית הונחה על הפצע נוצר מגע …עם הנוזלים שבמיטת הפצע שמביא ליצירת מסה ג'לטינית צהבהבה על פני השטח. מסה זו תורמת ליצירת סביבה לחה המאפשרת הטריה אוטוליטית, מסה זו משמשת גם לשמירה על פקטורי גדילה ועידוד יצירת רקמת גרעון (אפיתליזציה) מתאי האפיתל . בנוסף, התכשיר ההידרוקולואידי סופח חומר נקרוטי ונוזלים מסביבת הפצע. ספיחת חומרים אלה יכולה לסייע בתהליך הריפוי (בשל העובדה כי מרכיבים שונים ונוזלים הנמצאים בפצעים כרוניים עשויים לפגוע ולהפחית את היכולת השגשוג של קרטינוציטים
התוויות לשימוש: ההתוויות המקובלות כוללות:
* פצעים מפרישים ברמה קלה עד מתונה
* כוויות/ אזורים תורמי שתל עור.
תצפיות קליניות הראו כי פצעים כרוניים שטופלו בחבישות אטומות אכן הוטבו, וזאת למרות נוכחות חיידקים במיטת הפצע.
התוויות נגד:
* פצעים מזוהמים
* פצעים נקרוטיים
יש להגביל שימוש בחבישות הידרוקולואידיות לפצעים נקיים יחסית, עם הפרשה סרוטית (נקיה) בכמות מועטה. החלפת החבישה תלויה בכמות ההפרשות.
דוגמאות לחבישות:
Askina biofilm
Askina hydro
Granoflex
Hydrocell
Suprasorb h
