חלק מאיתנו גדלו עם בקבוק של מי-חמצן בבית אשר שימש לניקוי וחיטוי פצעים בסביבה הביתית. כיום, אני נתקל במטופלים רבים שמגיעים עם פצע שטופל במי-חמצן במשך שבועות או חודשים או שלחילופין הם רוצים לדעת אם אני רוצה שהם ינקו עם מי-חמצן בזמן החלפת חבישה.
בשורה התחתונה, עדיף שלא לתת למטופלים להשתמש במי-חמצן ללא השגחה.
מהמחקרים שקראתי , חלקם בתגובות, ניכר כי יש לתהליך הפירוק הביולוגי שהוא יוצר, אפקט מקדם פצע במינונים נמוכים. עם זאת, מי-החמצן יכולים לגרום לנזק… לתאים בריאים עקב המינון הגבוה שגורם לחלבון הקטלאז הכל התאים החיים להתפרק ולהפוך את מי החמצן למים ע"י פירוק של ממברנת התא.
אציין כי יש שימוש חשוב ביותר למי-חמצן לריפוי פצע ואותו ניתן להשיג ע"י שמוש בחומרים שמייצרים מי-חמצן בתור תוצר לוואי של הפירוק שלהם כגון דבש.
האם אתם משתמשים במי-חמצן לטיפול בפצע? ולניקוי?
עובדת בונוס, עקב התהליך הקטליטי שעובר על הרקמה בזמן מתן החומר, מי-חמצן יכולים לשמש בתור עוצר דימומים קלים עקב כך שהם מגבירים אתחול של מרכיבי קרישה שונים. חשוב להחזיק במחלקה ובמטבח!