שלום וברכה לד"ר ונזלבאום, מומחה לרפואת כלי-דם, מנהל רפואי של מרפאות הפצעים ומערך בדיקות כלי-הדם (דופלר) במחוז ירושלים של קופות החולים מאוחדת ולאומית.
נשמח שתספר מאיזה רקע הגעת ומה ההכשרה המקצועית שלך?
אני מומחה ברפואת לב, כלי דם וורידים. למדתי בבית הספר לרפואת ורידים בצרפת. את הנסיון בטיפול בפצעים קשי רפוי צברתי בעבודתי ב-30 השנים האחרונות.
אני חבר ועד של האיגוד הישראלי לרגל סוכרתית ופצעים קשי רפוי מזה חמש שנים, חבר בעמותת פצע וכל השאר, באיגוד האירופי לפצעים (EWMA), בועדה המקצועית לחבישות בקופ"ח מאוחדת. כמו כן אני יושב בועדות לטכנולוגיות מתקדמות ובועד ההיגוי למניעת פצע ומבדקי איכות לפצעים קשיי ריפוי בקהילה במשרד הבריאות.
לאורך שנות עבודתי פירסמתי כ-15 מאמרים שהוצגו באיגוד האירופי (EWMA) ובאיגוד העולמי לפצעים קשי רפוי (WUWHS) וצברתי ניסיון של מעל 12 שנה בטיפול בפצעים קשיי ריפוי במערכת טלמדיסין, ואני מורשה לתת אישור מקצועי לטכנולוגיות מתקדמות במאוחדת.
נשמע מעניין מאוד! ד"ר ונזלבאום, אנחנו פונים אליך בגלל שבחרת להיות חבר עמותת פצעים וכל השאר מיום הקמתה, ונשמח שתשתף את החוויות והתובנות שלך לגבי פעילותה.
העמותה חשובה בזה שהיא מאפשרת תקשורת וחיפוש מידע כדי לאתר אנשי מקצוע וכנסים מקצועיים ויוצרת מפגשים וקשרים על אותו בסיס.
יחד עם זאת, אני חש שדרוש שיפור באופן הצגת מקרים (CASE-STUDY). למשל, בהרבה מקרים חסרים הרבה נתונים, עד שלהערכתי מדובר בחוסר מקצועיות. אני גם לא אוהב את הנטייה להימנע מלהתייעץ עם רופא מקצועי. יוצא בזאת שיש אלי הרבה פניות לא מסודרות דיו, וזה מוריד לי את החשק להשתתף בדיון או לענות באופן אישי לקולגות שפונות אלי דרך העמותה.
תודה על ההארות וההערות. אנחנו רוצים לשמוע סיפורים מעניינים מתחום הפצע, כמו למשל מטופל מורכב או פתרון לא סטנדרטי שנתת לבעיית פצע.
בתקופת הבחירות שהתרחשו בשנת 2020, טלפנה אלי אשתו של מטופל וסיפרה לי שיש לו כאבים ברגל שבה הוא טופל בגין פצע קשה ריפוי על רקע מחלת עור ואי-ספיקה ורידית, ושברקע היה לו גם מעקף עורקי.
ביקשתי ממנה לתאר לי את הכאב, והחלטתי אגב כך לשלוח אותו באופן מיידי למיון בית-החולים בו עבר את המעקף, בצירוף מכתב לחיבור מהבית באמצעות המחשב.
כבר באותו ערב, בעקבות ההפניה למיון, הוחלט לצנתרו והוא עבר thrombolysis שהצליח לפרק את הקריש שסתם את המעקף. הצלנו לו את הרגל.
חשוב לציין שאני במאוחדת בירושלים והמטופל מתגורר בעפולה, פגשתי אותו לראשונה רק כשהגיע לביקור בירושלים שנה לאחר מכן!
והסיפור עוד לא נגמר. שלוש שנים לאחר מכן קיבל המטופל הוראה להפסיק באופן זמני את הטיפול הנוגד קרישים עקב ניתוח שהיה צריך לעבור בשיניים, אבל הוא לא קיבל טיפול זמני ב-clexane וגם לא חודשו לו התרופות לאחר הניתוח, וכך הופיעו שוב הכאבים, ושוב אשפוז שבו מגלים מעקף סתום. הפעם רק ניתוח מעקף הצליח להחזיר לו זרימת דם סבירה לרגל.
עוד מטופלת מעניינת שהייתה לי היא אישה בשנות ה-60 לחייה עם פצע מתמשך מזה שלוש שנים על אצבע עם פתיש תקוע. בעצתי היא עשתה חור בנעל והפצע נסגר בתוך פחות משלושה שבועות.
ועוד סיפור, על מטופל מבוגר, רופא לשעבר, עם פצע שנראה היה כפצע לחץ. במהלך האנמנזה שלו התרשמתי שהוא כבר לא מעוניין לחיות. הוא הגיע למרפאה בליווי ביתו, אז התקשרתי גם לבן שלו, הסברתי את המצב הרגשי, המלצתי להסתפק בטיפול תומך ולתת לבן אדם להרגיש את חמימות המשפחה. במצבים כאלה חשוב לבצע תיאום ציפיות מול כל המשפחה ולדייק במתן קווים מנחים.
שישה שבועות לאחר הביקור שלהם במרפאתי קיבלתי מכתב מהבן. מודה שהייתי די בלחץ כשפתחתי את המעטפה, אך התברר לי שזה מכתב תודה. הם פעלו על-פי ההמלצות שלי ואבא נפטר ברוגע.
כמובן, יש גם סיפורים לא ורודים, אבל נשאיר אותם לדיון מעמיק בהזדמנות אחרת.
איזה סיפורים מעניינים! איזה טיפ אתה יכול לתת לחברי העמותה מהניסיון שלך?
- תמיד לראות את האדם בכללותו: קודם כל בן-אדם, ועוד סובל מאי ודאות ופחד מסוים, אדרבא אם אין לו סביבה תומכת.
- כמטפלים בעל ידע יחסי, צריך למצוא את האיזון בין מה שנדרש למה שמתאפשר.
- להקפיד לעיין בכל המחלות הנלוות: יהיה מטופש לטפל בפצע ולתת לחולה למות מבעיות לבביות שדורשות טיפול לא פחות מוקפד.
- להבין ולחיות עם המגבלות של הרפואה: איננו הכל-יכולים. אבל לתמוך במטופל, זה תמיד אפשרי.
- סבלנות ועוד סבלנות… ועוד סבלנות….
ספר לנו איך אנשים יכולים להגיע אליך וליצור איתך קשר?
בשמחה,
ד"ר ונזלבאום:
Whatsapp או טלפון לא בשבת וביתר ימות השבוע לא לפני 10:00
050-2081626
aharon.v@meuhedet.co.il
awanszelbaum@leumit.co.il
תודה רבה בשמי ובשם כל חברי העמותה. שמחנו לשמוע את השיח המקצועי שאתה מוביל.
