על מנת להפחית את הסיכון לקרעי עור ולמנוע סיבוכים ועלויות פוטנציאליים, על אנשי מקצוע בתחום הבריאות לנקוט במספר צעדים מרכזיים.
על ידי יצירת תוכנית פעולה מונעת ופעולה לפי שיטות עבודה מומלצות, ניתן להוריד את שיעור קרעי העור ולשמור על בטיחות החולים.
1. זיהוי גורמי סיכון – כדי למנוע קרעים בעור, חשוב להבין אילו מטופלים נמצאים בסיכון. ישנם מספר גורמי סיכון מרכזיים לקרעי עור, כולל גיל מבוגר, פציעות קודמות, טיפולים רפואיים שונים ומחלות. לחולים המבוגרים וגם הצעירים מאוד יש עור שברירי י…ותר ולכן יש לטפל בהם בזהירות. חולים עם מחלות כרוניות כמו סוכרת עשויים להיות גם בסיכון גבוה יותר לקרע עור.
2. ניתן להשתמש בחבישות דביקות אך עדיף להשתמש בדבקים רפואיים עדינים – פלסטרים הם הגורם העיקרי לקרעי עור, עם שכיחות פציעת עור הקשורה לדבק רפואי בין 3.4% ל 25% בקרב מטופלים אקוטיים מבוגרים בבתי חולים.
3. בחולים עם עור פגיע, כדאי להשתמש בתכשירי הגנה על העור מסיליקון בהנחה וכן במסיר דבק בהסרה.
4. חולים בדיוק מוגן ובתי אבות – גורם נפוץ נוסף לקרעי עור הוא טראומה קהה. יש להגן על חולים בסיכון מפני הסכנות הללו על ידי יצירת מרחב מחיה בטוח יותר. משמעות הדבר היא להבטיח שהחדרים יהיו מוארים היטב וכי חפצים חדים או עם פוטנציאל לפציעה יהיו מוגנים ומוסתרים. יש לעודד את החולים ללבוש תמיד הנעלה מתאימה ולבוש אחר העשוי להגן עליהם במקרה של נפילה כגון בגדים ארוכים, נוחים ורחבים.
5. לשמור על עור בריא – משטר יעיל לטיפול בעור יכול לסייע בשיפור שלמות העור, אפילו באוכלוסיות בסיכון. יש לנקות את העור באופן קבוע באמצעות תמיסה מאוזנת-pH, ולעומתו זאת אין להשתמש בסבונים קשים כגון *ספטל סקראב* כדי למנוע ייבוש העור ושבירתו. חומרים נדיפים ומרכיבי לחות, יחד עם מוצרים או קרמים להגנה, יכולים לסייע בשיפור בריאות העור ולהגן מפני נזק. חשוב גם לנקות חולים הסובלים מאי-שליטה על סוגרים באופן קבוע מכיוון שמצב זה יכול לפגוע בעור עוד יותר ולגרום לפיתוח של פצעים משולבים כגון פצעי IAD יחד עם קרע עור או פצע לחץ.
תפריט
