תרגום האודם ברגל, האם אנחנו יודעים לקרוא אותו?

12.07.2020
מאמר


היכולת שלנו "לקרוא" את הגורמים הנפוצים לאדמומיות ברגל מסייעת לנו לקבוע מה גורם לאדמומיות אצל המטופל שלנו, כך שנוכל לספק טיפול יעיל יותר. זכרו:

* מחלה כרונית ורידית גורמת כתמים הנוצרים משקיעה של Hemosiderin וכן, Lipodermatosclerosis שהיא דלקת עור על רקע ורידי.

* דרמטיטיס מופיעה בתור קרום עם גרד עז.

*לעומת זאת Lipodermatosclerosis גורם לטרשת והופעת מראה "בקבוק שמפניה הפוך" של הרגליים. כדי להקל על דלקת וגירוד ניתן לטפל בסטרואידים… ברמה האקוטית (לא יותר משבועיים) ולטפל במחלות הורידיות ברקע בעזרת חבישות לחץ וניתוחים או טיפולים סקלרוטיים אחרים.

* מחלת Lymphedema יכול לגרום דלקת כרונית, מומלץ לטפל בעזרת פיזיותרפיה לימפתית אך לא בזמן צלוליטיס.

* צלוליטיס, Decongestive Cellulitis ,הוא זיהום העור המתפשט במהירות וכואב יחד עם מופע אדום וחם ביותר של הרגל, כאן, לעומת שאר המצבים, יש צורך לטפל באנטיביוטיקה. *מחלה עורקית, PAD , גורמת לאודם התלוי במנח הגפה, אשר נעלם עם הרמת הרגל.

Hemosiderin staining and lipodermatosclerosis

כתמי המוסידרין מופיעים בצבע סגול כהה או חום-חלודה על-פני העור של הרגליים התחתונות, והם נגרמים על ידי מחלה ורידית כרונית (PVD). מחקר שנערך בשנת 2010 מצא כתמי המוסידירין אצל כל המטופלים הסובלים מ lipodermatosclerosis וכיבים ורידיים. כאשר ישנו כשל בשסתומים ורידיים פריפריים, הדם נותר בתוך הגפיים כדוריות דם אדומות מתפרקות ומשתחררות מתוך נימי הדם ובפירוקן משחררות ברזל אל תוך העור ושוקעות בתור המוסידרין.

כתמי המוסידרין  ו-lipodermatosclerosis  (טרשת של העור ותת-העור) פעיל עלולים להיות מאובחנים באופן שגוי בתור צלוליטיס. Lipodermatosclerosis פעיל גורם לאיזור אדום וכואב באופן חד על האספקטים המדיאליים של הרגל התחתונה. שלא כמו צלוליטיס, אדמומיות lipodermatosclerosis היא מקומית ונשמרת בתוך אזורים עם כתמי המוסידרין ותחושת קשיון. כמו-כן, העור אינו חם, אין חום סיסטמי והבעיה לא מגיבה לאנטיביוטיקה. Lipodermatosclerosis מקדמת פיברוזיס של העור יחד עם ירידה בכמות השומן התת-עורי ובכך גורמת להופעת מראה בקבוק שמפניה הפוך של הרגליים. טפלו ב lipodermatosclerosis פעיל עם חבישות לוחצות,ובמידת הצורך קורטיקוסטרואידים טופיקאליים והכתמים ידהו. במידת הצורך, הפנה את המטופל לפעולות ניתוחיות/ שמרניות מתקנות אצל מומחה כלי-דם.

Venous dermatitis

דלקת ורידית של העור, מוגדרת כדלקת של האפידרמיס והדרמיס, סטאזיס דרמטיטיס שכיחה אצל חולים עם מחלה ורידית של גפיים תחתונות. סימנים ותסמינים כוללים קשקשת, היווצרות קרומים קשיחים, "רגליים בוכיות", אריתמה, אירוזיות וגרד משמעותי. הפרעה זו מגדילה את הסיכון לעור פגיע ונוטה לקריעה. יעצו למטופל להימנע ממוצרים כגון לנולין, בלסאם של פרו, גומי, דבקים שונים, חומרי ריח, צבעים, חומרים משמרים, חומרים הגורמים לאיטום של העור,סילברול, ניאומיצין ובציטרצין הידועים בתור גורמי החמרה במחלות עוריות-ורידיות.

מטפלים אשר רואים סטאזיס דרמאטיטיס, נוטים לבלבל אותו עם צלוליטיס. במחקר שנערך בשנת 2011 נמצא כי 28% מתוך 145 החולים שאושפזו לטיפול בצלוליטיס אובחנו בצורה לא נכונה. האבחנה השגויה השכיחה ביותר הייתה דלקת עור ורידית. שלא כמו צלוליטיס, דלקת עור ורידית גורמת לגירוד וגלדים, כמו כן, העור אינו כואב מאוד או חם והחולה ללא חום סיסטמי.

טיפול בדרמטיטיס ורידי חריף הוא שימוש בחבישות אלסטיות וקורס קצר של קורטיקוסטרואידים טופיקאליים. יש למרוח קורטיקוסטרואידים במשורה על אזורים נגועים פעם או פעמיים ביום למשך שבועיים. יש לשים לב שהפסקה מוקדמת יכולה להוביל להישנות, וכי  שימוש ממושך יכול לגרום לעור דק וקריע יחד עם יעילות מופחתת של הטיפולים הבאים. ניתך למרוח משחות שומניות כגון קלמין או משחות אבץ שונות כדי להפחית את ההפרשות, גרד וגירוי.עם זאת, חלק מהחולים עשויים להגיב לחומרים משמרים, החבישות או הדבקים השונים ולכן מומלץ לנסות על מקום מוגדר בעור בתור התחלה לפני הטיפול, עוד בזמן השהות במרפאה.

Chronic inflammation lymphedema

לימפאדמה גורמת לדלקת כרונית. כ- 50% מחלבוני הפלזמה דולפים אל הנוזל הבין-תאי מדי יום ממוחזרים באמצעות מערכת הלימפה. כשל לימפתי לוכדת חלבונים ברקמות, החלבונים מתנהגים כמו ספוגים, מושכים וקושרים נוזלים. החלבונים אז עוברים דנטורציה ומעוררים תגובה דלקתית כרונית. תגובה זו לפעמים היא מקבלת אבחנה שגויה ומטפלים בה בתור צלוליטיס כרונית.
בהשוואה לצלוליטיס, דלקת עם רמות חלבונים גבוהות היא מפושטת עם אודם קל וחום מקומי מוגבר. שינויים בעור המקומי עשויים לכלול עיבוי או papillomatosis (הופעת גבשושיות, מהמורות). בדיקת Stemmer’s sign חיובית מאשרת לימפאדמה.פיזיולימפתית יכולה להקל על ספיגה מחדש של החלבונים והנוזלים ופותרת בזאת את הדלקת הכרונית.

Cellulitis

צלוליטיס הוא זיהום המתפשט במהירות ברקמות התת-עוריות. אצל מבוגרים, בדרך כלל הזיהום נובע מזיהום של  סטפילוקוקוס aureus של הרגליים.אריזפלס ( Erysipelas), צורה שטחית של צלוליטיס, כרוך במערכת הלימפה והוא מובחן על ידי "קווי התקדמות" לעבר בלוטות הלימפה האזוריות.

העור הצלוליטי הוא חם, כואב ביותר, קשה למגע ובצקתי. האדמומיות מתפשטת והגבולות בדרך כלל אינם סדירים, מוגדרים בחדות, ומורמים מעט. שלפוחיות,שלפחיות צלולות או דמיות, אבצסים עמוקים, אירוזיות ואף התפתחות של deep tissue necrosis במקרים נדירים. כ -30% עד 80% מהחולים עם צלוליטיס בגפיים התחתונות מופיעים ללא חום סיסטמי. ספירת תאי דם לבנים גבוהה, שקיעת דם מוחשת, ורמת CRP מוגברת נפוצים, אך ערכים נורמליים שלהם אינם פוסלים את הצלוליטיס.

טפלו בצלוליטיס עם אנטיביוטיקה פומית נגד סטאפילוקוק וסטרפטקוק.בנוסף, הוספת קורס קצר של קורטיקוסטרואידים דרך הפה מקצר משמעותית את משך הצלוליטיס. מקרים חמורים עלולים להצריך אשפוז ואנטיביוטיקה תוך-ורידית, ואולי אף פתיחה וניקוז. ניתן לשלוט בבצקת בעזרת  מנוחה במיטה והגבהה של הרגל.

צלוליטיס היא מחלה שכיחה בחולים עם לימפדמה. כשמערכת החיסון העורית נפגעת, עקב כך חיידקים יכולים לפלוש אל תוך העור ולהתפשט עם התנגדות מועטה. אם קיימת לימפאדמה, הפנה את המטופל לטיפול לימפתי לאחר שבעיה החריפה נפתרת אך יש לזכור שאין לבצע טיפול לימפתי במהלך צלוליטיס חריף.

הפרעות השכיחות ביותר עבור צלוליטיס איבר נמוך הם דלקת עור ורידי, lipodermatosclerosis, דלקת עור מגורה, ו lymphedema. זה גם עלול להיות מוטעה עבור פקקת ורידים עמוק (DVT) או רובר תלוי. חוק החוצה DVT באמצעות אולטרה סאונד דופלקס ורידי. רובור תלוי נעלם עם עליית הרגל, בעוד אדמומיות cellulitic לא.

The ability to understand or “read” lower-extremity redness in your patient is essential to determining its cause and providing effective treatment. Redness can occur in multiple conditions—hemosiderin staining, lipodermatosclerosis, venous dermatitis, chronic inflammation, cellulitis, and dependent rubor. This article provides clues to help you differentiate these conditions and identify the specific cause of your patient’s lower-extremity redness.

Hemosiderin staining and lipodermatosclerosis

Hemosiderin staining is dark purple or rusty discoloration of the lower legs caused by chronic venous disease. A 2010 study found hemosiderin staining in all subjects with lipodermatosclerosis and venous ulcers. When vein valves fail, regurgitated blood forces red blood cells (RBCs) out of capillaries. Dead RBCs release iron, which is stored in tissues as hemosiderin, staining the skin.

מכתים Hemosiderin הוא סגול כהה או חלודה שינוי של הרגליים התחתונות הנגרמת על ידי מחלה ורידית כרונית. מחקר שנערך בשנת 2010 מצא מכתים hemosiderin בכל הנושאים עם lipodermatosclerosis ו ulcers ורידי. כאשר שסתומים ורידים להיכשל, הדם regurgitated כוחות כדוריות דם אדומות (RBCs) מתוך נימי דם. RBCs מתים לשחרר ברזל, אשר מאוחסן ברקמות כמו hemosiderin, מכתים את העור.

Hemosiderin staining and active lipodermatosclerosis may be misdiagnosed as cellulitis. Active lipodermatosclerosis causes painful, sharply demarcated red patches on medial aspects of the lower leg. Unlike in cellulitis, redness in lipodermatosclerosis is localized to areas of hemosiderin staining and induration. Also, the skin isn’t hot and the patient is afebrile and unresponsive to antibiotics. Lipodermatosclerosis progresses to fibrosis and constriction, causing an inverted champagne-bottle appearance of the legs.

Treat active lipodermatosclerosis with compression therapy and topical corticosteroids, if needed. Control chronic venous hypertension with compression, and hemosiderin staining will fade. Refer the patient for potential corrective venous surgical procedures.

מכתים Hemosiderin ו lipodermatosclerosis פעיל עשוי להיות misdiagnosed כמו צלוליטיס. Lipodermatosclerosis פעיל גורם טלאי אדום מכאיב בחדות על היבטים המדיאליים של הרגל התחתונה. שלא כמו צלוליטיס, אדמומיות lipodermatosclerosis הוא מקומי לאזורים מכתים hemosiderin ו induration. כמו-כן, העור אינו חם, אין חום סיסטמי והבעיה לא מגיבה לאנטיביוטיקה. Lipodermatosclerosis מקדמת פיברוזיס של העור יחד עם ירידה בכמות השומן התת-עורי ובכך גורמת להופעת מראה בקבוק שמפניה הפוך של הרגליים.

טפלו ב lipodermatosclerosis פעיל עם חבישות לוחצות,ובמידת הצורך קורטיקוסטרואידים טופיקאליים והכתמים ידהו. במידת הצורך, הפנה את המטופל לפעולות ניתוחיות/ שמרניות מתקנות.

Venous dermatitis

Defined as inflammation of the epidermis and dermis, venous (stasis) dermatitis is common in patients with lower-extremity venous disease. Signs and symptoms include scaling, crusting, weeping, erythema, erosions, and intense itching. This disorder increases the risk of contact sensitivity. Advise the patient to avoid such products as lanolin, balsam of Peru, rubber, adhesives, fragrances, dyes, preservatives, skin sealants, silver sulfadiazine, neomycin, and bacitracin—all known to exacerbate venous dermatitis.

דלקת ורידית של העור, מוגדרת כדלקת של האפידרמיס ודרמיס, סטאזיס דרמטיטיס שכיחה אצל חולים עם מחלה ורידיתשל גפיים תוכניות. סימנים ותסמינים כוללים קשקשת, יצירת קרומים קשיחים,רגליים בוכיות, אריתמה, אירוזיות וגרד משמעותי. הפרעה זו מגדילה את הסיכון של לעור פגיע ונוטה לקריעה. יעצו למטופל להימנע ממוצרים כגון לנולין, בלסאם של פרו, גומי, דבקים, חומרי ריח, צבעים, חומרים משמרים, חומרי הגורמים לאיטום של העור,סילברול, ניאומיצין ובציטרצין הידועים בתור גורמי החמרה במחלות עוריות-ורידיות.

Venous dermatitis commonly is confused with cellulitis. A 2011 study found that 28% of 145 patients hospitalized for cellulitis had been misdiagnosed. The most common mistaken diagnosis was venous dermatitis. Unlike cellulitis, venous dermatitis causes itching and crusting; also, the skin isn’t acutely painful or hot and the patient is afebrile.

Treat acute venous dermatitis with compression therapy and mild-potency topical corticosteroids. Apply corticosteroids sparingly to affected areas once or twice daily for 2 weeks; be aware that premature discontinuation can lead to recurrence, while prolonged use can cause skin thinning and reduced efficacy. Domeboro soaks also decrease weeping, irritation, and itching. Paste bandages impregnated with calamine or zinc oxide are soothing and drying. However, some patients may react to the preservatives in paste bandages, so a patch test is prudent.

מטפלים אשר רואים סטאזיס דרמאטיטיס, נוטים לבלבל אותו עם צלוליטיס. במחקר שנערך בשנת 2011 נמצא כי 28% מתוך 145 החולים שאושפזו לטיפול בצלוליטיס אובחנו בצורה לא נכונה. האבחנה השגויה השכיחה ביותר הייתה דלקת עור ורידית. שלא כמו צלוליטיס, דלקת עור ורידית גורמת לגירוד וגלדים, כמו כן, העור אינו כואב מאוד או חם והחולה ללא חום סיסטמי.

טיפול בדרמטיטיס ורידי חריף הוא שימוש בחבישות אלסטיות וקורס קורטיקוסטרואידים טופיקאליים קצר. יש למרוח קורטיקוסטרואידים במשורה על אזורים נגועים פעם או פעמיים ביום למשך שבועיים. יש לשים לב שהפסקה מוקדמת יכולה להוביל להישנות, וכי  שימוש ממושך יכול לגרום לעור דק וקריע יחד עם יעילות מופחתת של הטיפולים הבאים. ניתך למרוח משחות שומניות כגון קלמין או משחות אבץ שונות כדי להפחית את ההפרשות, גרד וגירוי.עם זאת, חלק מהחולים עשויים להגיב על חומרים משמרים , החבישות או הדבקים השונים ולכן מומלץ לנסות על מקום מוגדר בעור בתור התחלה לפני הטיפול.

Chronic inflammation

לימפאדמה גורמת לדלקת כרונית. כ- 50% מחלבוני הפלזמה דולפים אל הנוזל הבין-תאי מדי יום ממוחזרים באמצעות מערכת הלימפה. כשל לימפתי לוכדת חלבונים ברקמות, החלבונים מתנהגים כמו ספוגים, מושכים וקושרים נוזלים. החלבונים אז עוברים דנטורציה ומעוררים תגובה דלקתית כרונית. תגובה זו לפעמים היא מקבלת אבחנה שגויה ומטפלים בה בתור צלוליטיס כרונית.
בהשוואה לצלוליטיס, דלקת עם רמות חלבונים גבוהות היא מפושטת עם אודם קל וחום מקומי מוגבר. שינויים בעור המקומי עשויים לכלול עיבוי או papillomatosis (הופעת גבשושיות, מהמורות). בדיקת Stemmer’s sign חיובית מאשרת לימפאדמה.פיזיולימפתית יכולה להקל על ספיגה מחדש של החלבונים והנוזלים ופותרת בזאת את הדלקת הכרונית.

Lymphedema causes chronic inflammation. About 50% of plasma proteins leak into the interstitial space daily and are recycled through the lymphatics. Lymphatic failure traps proteins in the tissues; the proteins act like sponges, attracting and binding fluid. The proteins then denature, triggering a chronic inflammatory response. This response sometimes is misdiagnosed and treated as chronic cellulitis.

Compared to cellulitis, high-protein chronic inflammation is diffuse and nontender, with light redness and mildly increased warmth. Local skin changes may include thickening or papillomatosis (a lumpy, bumpy appearance). A positive Stemmer’s sign confirms lymphedema. Complete decongestive physiotherapy promotes protein reabsorption and resolves chronic inflammation.

לימפאדמה גורמת לדלקת כרונית. כ- 50% מחלבוני הפלזמה דולפים אל הנוזל הבין-תאי מדי יום ממוחזרים באמצעות מערכת הלימפה. כשל לימפתי לוכדת חלבונים ברקמות, החלבונים מתנהגים כמו ספוגים, מושכים וקושרים נוזלים. החלבונים אז עוברים דנטורציה ומעוררים תגובה דלקתית כרונית. תגובה זו לפעמים היא מקבלת אבחנה שגויה ומטפלים בה בתור צלוליטיס כרונית.
בהשוואה לצלוליטיס, דלקת עם רמות חלבונים גבוהות היא מפושטת עם אודם קל וחום מקומי מוגבר. שינויים בעור המקומי עשויים לכלול עיבוי או papillomatosis (הופעת גבשושיות, מהמורות). בדיקת Stemmer’s sign חיובית מאשרת לימפאדמה.פיזיולימפתית יכולה להקל על ספיגה מחדש של החלבונים והנוזלים ופותרת בזאת את הדלקת הכרונית.

Cellulitis

Cellulitis is a rapidly spreading infection of the dermis and subcutaneous tissue. In adults, it most commonly stems from Staphylococcus aureus infection of the legs. Erysipelas, a superficial form of cellulitis, involves the lymphatic system and is differentiated by “streaking” toward a regional lymph node.

Cellulitic skin is hot, acutely painful, edematous, and indurated. Redness spreads and the borders usually are irregular, sharply defined, and slightly elevated. Blisters, hemorrhagic bullae, abscesses, erosions, and necrosis may develop. About 30% to 80% of patients with lower limb cellulitis are afebrile. The white blood cell count, erythrocyte sedimentation rate, and C-reactive protein levels commonly are elevated, but normal values don’t rule out cellulitis.

Treat cellulitis with oral antibiotics effective against staphylococcus and streptococcus. Adding a brief course of oral corticosteroids significantly shortens cellulitis duration. Severe cases may necessitate hospitalization and I.V. antibiotics, plus abscess incision and drainage. Control edema with bed rest and leg elevation.

Cellulitis הוא זיהום המתפשט במהירות של רקמות תת עורית. אצל מבוגרים, זה בדרך כלל נובעת זיהום סטפילוקוקוס aureus של הרגליים. Erysipelas, צורה שטחית של צלוליטיס, כרוך במערכת הלימפה הוא מובחן על ידי "סטרייק" לעבר בלוטות הלימפה האזורי.

העור הסלולרי הוא חם, מכאיב מאוד, edematous, ו indurated. האדמומיות מתפשטת והגבולות בדרך כלל אינם סדירים, מוגדרים בחדות, ומרוממים מעט. שלפוחיות, bullae hemorhagic, אבצס, שחיקות, נמק עלול להתפתח. כ -30% עד 80% מהחולים עם צלוליטיס בגפיים התחתונות הם אפבריל. ספירת כדוריות הדם הלבנות, שיעור שקיעת כדוריות הדם, ורמת החלבון C-reactive נפוצים, אך ערכים נורמליים אינם פוסלים את הצלוליטיס.

טפל בצלוליטיס עם אנטיביוטיקה דרך הפה יעיל נגד staphylococcus ו סטרפטוקוקוס. הוספת קורס קצר של קורטיקוסטרואידים דרך הפה מקצר משמעותית את משך הצלוליטיס. מקרים חמורים עשויים להצריך אשפוז ו- I.V. אנטיביוטיקה, פלוס חתך וניקוז. בצקת שליטה עם מנוחה במיטה והגבהה ברגל.

שכיחות צלוליטיס שכיחה בחולים עם לימפדמה. עם חסינות העור נפגע, חיידקים לפלוש להתפשט עם התנגדות קטנה. אם lymphedema קיים, הפנה את המטופל לטיפול לאחר cellularitis חריפה פותר. אם המטופל כבר מטופל עבור לימפדמה, להשעות ניקוז לימפטי ידני דחיסה עד מחלת צלוליטיס חריפה נפתרת.

הפרעות השכיחות ביותר עבור צלוליטיס איבר נמוך הם דלקת עור ורידי, lipodermatosclerosis, דלקת עור מגורה, ו lymphedema. זה גם עלול להיות מוטעה עבור פקקת ורידים עמוק (DVT) או רובר תלוי. חוק החוצה DVT באמצעות אולטרה סאונד דופלקס ורידי. רובור תלוי נעלם עם עליית הרגל, בעוד אדמומיות cellulitic לא.

Recurrent cellulitis is common in patients with lymphedema. With compromised skin immunity, bacteria invade and spread with little resistance. If lymphedema is present, refer the patient for treatment after acute cellulitis resolves. If the patient already is being treated for lymphedema, suspend manual lymphatic drainage and compression until acute cellulitis resolves.

The most common disorders mistaken for lower-limb cellulitis are venous dermatitis, lipodermatosclerosis, irritant dermatitis, and lymphedema. It also may be mistaken for deep vein thrombosis (DVT) or dependent rubor. Rule out DVT using venous duplex ultrasound. Dependent rubor disappears with leg elevation, whereas cellulitic redness doesn’t.

Dependent rubor

Dependent rubor is a fiery to dusky-red coloration visible when the leg is in a dependent position but not when it’s elevated above the heart. The underlying cause is peripheral arterial disease (PAD), so the extremity is cool to the touch. To test for dependent rubor, position the patient supine and elevate the legs 60 degrees for 1 minute; then examine sole color. PAD causes the soles to change from pink to pale in fair-skinned people and to gray or ashen in dark-skinned people. The faster the pallor appears, the worse the PAD. Pallor within 25 seconds of leg elevation indicates severe occlusive disease, which warrants further evaluation for potential revascularization.

רובור תלוי הוא צבע לוהט אדום-לוהט גלוי כאשר הרגל נמצאת במצב תלוי אך לא כאשר הוא מורם מעל הלב. הסיבה הבסיסית היא מחלת עורקים היקפית (PAD), ולכן הקצה הוא מגניב למגע. כדי לבדוק את הרובור התלוי, מקם את המטופל על הגב והרים את הרגליים 60 מעלות למשך דקה אחת; ולאחר מכן לבחון את הצבע הבלעדי. PAD גורם לסוליות להשתנות מ ורוד לחיוור באנשים בהירים, ואפור או אפור באנשים כהי עור. ככל שהחיוורון מופיע מהר יותר, כך הגרוע יותר של ה- PAD. Pallor בתוך 25 שניות של עלייה ברגל מצביע על מחלה חריפה חמורה, אשר מצדיקה הערכה נוספת עבור רה-וסקולריזציה פוטנציאלית.

Next, observe skin color changes with the patient in a sitting position. Normally, the foot and leg should remain pink with elevation and dependency. In PAD, the color changes from pale to pink and then progresses to purple-red or bright red. The longer dependent rubor takes to reappear, the worse the PAD. Rubor that appears in 25 to 40 seconds indicates severe ischemia. If rubor disappears quickly with elevation and returns in less than 25 seconds, consider the possibility that the patient has venous reflux, not PAD. In this case, pooled blood causing the rubor drains rapidly from the veins when the leg is elevated and regurgitates back into the tissues when the leg is dependent.

If you detect dependent rubor, obtain the ankle-brachial index (ABI) to confirm PAD. For moderate PAD (ABI of 0.5 to 0.79), refer the patient for a routine vascular specialist consultation. For severe PAD (ABI below 0.5), maintain dry, stable wound eschar and urgently refer the patient to a vascular specialist for potential revascularization.

Click here to view images and read a case study on dependent rubor.

לאחר מכן, לבחון את השינויים בצבע העור עם המטופל בתנוחת ישיבה. בדרך כלל, הרגל ורגל צריך להישאר ורוד עם גובה ותלות. ב PAD, צבע משתנה מחיוור ורוד ולאחר מכן מתקדמת סגול אדום או אדום בוהק. הרובר התלוי יותר לוקח לחזור ולהופיע, גרוע יותר PAD. ראבור שמופיע ב -25 עד 40 שניות מצביע על איסכמיה קשה. אם הרובר נעלם במהירות עם הגבהה וחזרה תוך פחות מ -25 שניות, שקול את האפשרות שלמטופל יש ריפלוקס ורידי ולא PAD. במקרה זה, הדם המאגר גורם לרקב להתרוקן במהירות מהורידים כאשר הרגל מורמת ומחזירה חזרה לרקמות כאשר הרגל תלויה. אם אתה מזהה רובר תלוי, להשיג את הקרסול, מדד הברך (ABI) כדי לאשר PAD. עבור PAD בינוני (ABI של 0.5-0.79), הפנה את החולה לייעוץ מומחה שגרתית וסקולרית. עבור PAD חמור (ABI מתחת 0.5), לשמור על אשאר פצע יבש, יציב להפנות את החולה למומחה לב וכלי הדם עבור פוטנציאל רה-וסקולריזציה. לחץ כאן כדי להציג תמונות ולקרוא מקרה על רובר התלוי.

Knowledge summary

“Reading” the common causes of leg redness helps you determine what’s causing your patient’s redness so you can provide effective treatment. Remember—chronic venous disease causes hemosiderin staining, lipodermatosclerosis, and venous dermatitis. Dermatitis is itchy and crusty; lipodermatosclerosis causes sclerosis and an inverted champagne-bottle appearance of the legs. Relieve inflammation and itching with topical corticosteroids and treat venous disease with compression and corrective surgery. Lymphedema causes chronic inflammation; treat with complete decongestive physiotherapy. Cellulitis is a spreading skin infection that’s acutely painful and hot; treat with antibiotics. PAD causes dependent rubor, which disappears with leg elevation.

"קריאה" הגורמים הנפוצים לאדמומיות ברגל מסייעת לך לקבוע מה גורם לאדמומיות של המטופל שלך, כך שתוכל לספק טיפול יעיל. זכור – מחלה כרונית ורידית גורמת מכתים hemosiderin, lipodermatosclerosis, דלקת עור ורידי. דרמטיטיס הוא מגרד ו קרום; lipodermatosclerosis גורם לטרשת נפוצה והופעת בקבוק שמפניה הפוך של הרגליים. להקל על דלקת וגירוד עם סטרואידים אקטואלי ולטפל במחלות ורידיות עם דחיסה וניתוח מתקנת. Lymphedema גורם דלקת כרונית; לטפל עם פיזיותרפיה מלאה decongestive. Cellulitis הוא זיהום העור המתפשט זה כואב מאוד חם; לטפל באנטיביוטיקה. PAD גורם רובר תלוי, אשר נעלמת עם הרמת הרגל.

Selected references

Abbade LP, Lastória S, Rollo Hde A. Venous ulcer: clinical characteristics and risk factors. Int J Dermatol. 2011;50(4):405-11.

Bailey E, Kroshinsky D. Cellulitis: diagnosis and management. Dermatol Ther. 2011;24(2):229-39.

Beasley A. Management of patients with cellulitis of the lower limb. Nurs Stand. 2011;26(11):50-5.

Bryant R, Nix D. Acute and Chronic Wounds:

Current Management Concepts. 4th ed. St. Louis, MO: Mosby; 2011.

Buttaro TM, Trybulski J, Polgar P, Sandberg-Cook, J. Primary Care: A Collaborative Practice. 4th ed. St. Louis, MO: Mosby; 2012.

Caggiati A, Rosi C, Casini A, et al. Skin iron deposition characterises lipodermatosclerosis and leg ulcer. Eur J Vasc Endovasc Surg. 2010;40(6):777-82.

David CV, Chira S, Eells SJ, et al. Diagnostic accuracy in patients admitted to hospitals with cellulitis. Dermatol Online J. 2011;17(3):1.

Dieter R, Dieter RA Jr, Dieter RA III. Venous and Lymphatic Diseases. New York, NY: McGraw-Hill; 2011.

Foeldi M. Földi’s Textbook of Lymphology: For Physicians and Lymphedema Therapists. 3rd ed. Mosby, Urban & Fischer; 2012.

Hirschmann JV, Raugi GJ. Lower limb cellulitis and its mimics: part I. Lower limb cellulitis. J Am Acad Dermatol. 2012;67(2):163.e1-12.

Hirschmann JV, Raugi GJ. Lower limb cellulitis and its mimics: part II. Conditions that simulate lower limb cellulitis. J Am Acad Dermatol. 2012;67(2):177.e1-9

Keller EC, Tomecki KJ, Alraies MC. Distinguishing cellulitis from its mimics. Cleve Clin J Med. 2012;79(8):547-52.

Krasner, DL, et al. Chronic Wound Care 5: A Clinical Source Book for Healthcare Professionals. (Kindle ed.). Malvern, PA: HMP Communications; 2012.

Nazarko L. Diagnosis and treatment of venous eczema. Br J Community Nurs. 2009;14(5):188-94.

O’Connell DG, O’Connell JK, Hinman MR. Special Tests of the Cardiopulmonary, Vascular, and Gastrointestinal Systems. Thorofare, NJ: Slack Incorporated; 2011.

Sussman C, Bates-Jensen B. Wound Care: A Collaborative Practice Manual for Health Professionals. 4th ed. Philadelphia, PA: Lippincott Williams & Wilkins; 2012.

Uzun G, Mutluoglu M. Images in clinical medicine. Dependent rubor. N Engl J Med. 2011;364(26):e56.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site is protected by reCAPTCHA and the Google Privacy Policy and Terms of Service apply.

קטגוריות

עוד הדרכות מקצועיות:

ראיון לאתר אנטומיה לישראלים

ראיון על תחום הטיפול בפצע

הרצאת פצעים – לאומית שירותי בריאות

פצעי לחץ עקב מנח בטן בטיפול נמרץ קורונה. רועי גורודצר, כנס אביב 2022

הטיפול בעור הפריאוסטומאלי. שירן קליין שושן, כנס אביב 2022

התאמת מערכת ישיבה – תיאור מקרה. מיכל הירש, כנס אביב 2022

תוכן העמוד מיועד לחברי העמותה בלבד
כדי לצפות בתוכן יש להתחבר לאתר

התחברות משתמשים

עדיין לא חברים בעמותה?

חברי העמותה נהנים ממאות הדרכות מקצועיות
לטיפול חדשני ומקיף בפצעים.
רכשו חברות בעמותה וקבלו גישה לכל ההדרכות.